עד עכשיו, כל ערך שעבדנו איתו היה ערך שהצבנו בעצמנו לתוך פונקציה או משתנה. תרחיש ריאלי יותר הוא קבלת הערכים מגורם חיצוני כמו מסמך, אתר אינטרנט או אפילו מסד נתונים. אופציה נוספת היא לקבל את הערכים בזמן אמת ממשתמש שיקליד אותם לבקשת התכנית. בפוסט הזה נתמקד באופציה הזאת.
קבלת קלט ממשתמש היא עניין מאוד פשוט בפייתון. כל מה שצריך לעשות הוא להשתמש בפונקציה input. כרגיל, יש לרשום את שם הפונקציה באותיות קטנות בלבד. שימוש בפונקציה יגרום לתכנית לעצור עד לקבלת קלט כלשהו מהמשתמש. ברגע שיתקבל קלט כזה תמשיך התכנית בריצה כרגיל.
התכנית הקטנטנה הזאת מבקשת קלט כלשהו, ולאחר שהיא מקבלת אותו (במקרה הזה היא קיבלה את המספר 100) היא מדפיסה משפט תודה. לא ממש פרקטי. בייחוד שאין לקלט שום השפעה על המשך הריצה של התכנית.
כדי שנוכל להשתמש במידע שאנו מקבלים מהמשתמשים אנחנו צריכים לאחסן את המידע הזה במשתנה כלשהו. אנחנו יכולים גם לתת לפונקציה מחרוזת כפרמטר והיא תדפיס אותו למשתמש. שימושי כשאנחנו רוצים להסביר למשתמש מה הוא אמור להקליד או לאיזה מידע אנחנו מצפים ממנו.
אין הגבלה על כמות הפעמים שאנחנו יכולים להוציא מידע ממשתמש ונוכל להשתמש בכל הערכים האלה כל עוד נשמור אותם במשתנים שונים
השיטה הזאת לקבלת קלט עובדת באופן יעיל אבל היא מעט פרימיטיבית. במידה ונרצה לקלוט כמה ערכים שונים נצטרך להשתמש ב- input כל פעם מחדש והכי חשוב – אין לנו דרך לוודא את תקינות הקלט שאנחנו מקבלים.
את הבדיקות, במידה ונצטרך לבצע, נריץ כבר על הערך במשתנה עצמו ובהמשך נראה איך לעשות זאת.
PYTHON 2
בפייתון 2 קליטת מידע ממשתמש מתבצעת באותה צורה בדיוק עם ההבדל הקטן שבגרסה הזאת הפונקציה
נקראת –raw_input.
