בפייתון קיימים מספר טיפוסי נתונים של רצפים (Sequences) והשימוש בהם מאוד דומיננטי. אם אתם מגיעים משפות תכנות אחרות, רצפים מאוד מזכירים מערכים (Arrays). רצף הוא בעצם כל סדרה מסודרת של ערכים (Values). ההגדרה הזאת חשובה מפני שקיימות גם סדרות ערכים שאינן מסודרות ולכן הן לא נחשבות לרצף. גם על אלה וגם על אלה נדבר בהמשך אבל כרגע נתרכז במחרוזות – מחרוזות בפייתון הן למעשה רצפים של אותיות (או תווים אחרים).
מה זה אומר סדרה מסודרת? ובכן, כשאנו יוצרים רצף, פייתון מייצרת אינדקס עבור הרצף הזה וכל ערך ברצף מקבל מיקום ייחודי שמיוצג ע"י מספר. המספרים מתחילים מ-0 ולא מ-1 ומגיעים גבוה ככל שנצטרך. אנו יכולים לגשת לערכים "המאונדקסים" ע"י שיטת סימון מיוחדת שנקראת "Slicing". המינוח הזה מגיע מלשון "לחתוך" באנגלית (To Slice) והרעיון הוא שאנחנו יכולים להשתמש במיקומי הערכים באינדקס כדי "לחתוך" חלקים מהרצפים האלה ולעבוד רק איתם.
כמו שכתבתי קודם, עוד לא ממש התעסקנו במדריך הזה בסוגי רצפים אחרים ולכן הדוגמאות בפוסט הזה יעסקו במחרוזות בלבד. למרות זאת יש לזכור שצורת התחביר הזאת תעבוד באופן זהה על כל רצף אחר בפייתון. שיטת הסימון מתבצעת ע"י ציון טווח הערכים הרצוי בתוך סוגריים מרובעים מייד לאחר שם הרצף. הטווח הזה יכול להיות גם ערך יחיד. לדוגמה, אם אני מעוניין בערך הראשון, אני יכול לציין את המספר 0 בתוך הסוגריים המרובעים (בגלל שהאינדקס מתחיל מ-0)
או שאני רוצה להציג את הערך השלישי